הטקטיקה וה×סטרט×’יה ×”×ירופית בעת ×”×—×“× ×”
המונח "אסטרטגיה פביאנית" פירושו טקטיקות של השהייה והימנעות מעימות על מנת להתיש את האויב ולצבור כוח. אולמרט: "נסראללה מפחד מעימות עם ישראל", באתר וואלה! בעקבות שיגור רקטות על ירושלים בידי חמאס במהלך ריקוד הדגלים המסורתי ב-2021, אסטרטגיה יצאה ישראל למבצע שומר החומות שכלל תקיפת מאות מטרות של חמאס, החרבת 9 רבי-קומות ששימשו כמטות ומפקדות של חמאס, סיכול ממוקד של בכירים בחמאס ובמערך הפיתוח שלו והריגת למעלה מ-200 מחבלים. להערכת מערכת הביטחון הישראלית, מבצע שומר החומות והמכה הקשה שהנחית על חמאס בשילוב מדיניות התגובה התקיפה, הביא לשקט בגזרה ושיקום ההרתעה. רים באופן דרסטי ביותר, ושלוש השנים שעברו מסוף המבצע באוגוסט 2014 נחשבות לשקטות ביותר בעוטף עזה מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. חלק נכבד מהישראלים, בהם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז משה יעלון, ראו בכך הישג של ישראל ששיקמה את ההרתעה מול חמאס ברצועת עזה. טקטיקות מקובלות בייזום או מנגד בהתמודדות מול משברים כוללות יצירת ספין תקשורתי. ניהול משברים הוא הפונקציה המנחה כיצד משתלטים על משבר, מצמצמים נזק ופגיעה בשמו הטוב של הארגון, תוך גריפת יתרונות מהמצב. חיסון הארגון באמצעות שימור שמו הטוב ואמינותו. השיטה הראשונה הייתה בטוחה יותר ונחלה הצלחות רבות יותר והייתה כרוכה במספר אבדות קטן יחסית למטיל המצור. לדוגמה, אם הצד המאיים סבור שחיי אדם הם ערך עליון הוא עשוי ליצור הרתעה המבוססת על הסבת אבדות רבות בנפש.
הרתעה הדדית: משקפת מצב של איזון בין שני כוחות, הנמנעים מתקיפה, כדי להימנע מפעולת תגמול. בטקטיקת השדה השתמשו שני הצבאות בשני חילות עיקריים - חיל הרגלים וחיל הפרשים. להגברת כח האש של הפרשים שולבו ביניהם לעיתים קרובות מוסקטרים רגלים. מונחים אלו קשורים האחד בשני באופן הדוק, ניהול משברים אך ההבחנה ביניהם חשובה וניכרת במחקר. התותחים היו פרימיטיביים למדי ופוזרו בצורה אחידה לאורך המערך בלי ניסיון לקבץ אותן לסוללות גדולות. ניסיון שנצבר במהלך מאות שנות לחימה. תותחים גדולים היו יכולים לירות פגזי אבן במשקל של עשרות ואף מאות קילוגרמים. יתרה מכך, הומצא מערך מיוחד לפרשים המוכר בשם קארקאקול - הפרשים היו מתקרבים בטור עורפי למערך האויב, ומתחילים לירות באקדחיהם כשראש הטור יורה ראשון ואז הטור מתקדם בצורת לולאה וכל רוכב יורה בתורו באויב. הפרשים חולקו לשלושה סוגים עיקריים: כבדים כמו הקיראסירים, קלים ודרגונים. המוסקטים הרבים שבהם חומש חיל הרגלים ביטלו כמעט לחלוטין את התועלת בשריון גוף וכמעט כל זרועות הצבא ויתרו עליו, למעט פרשים כבדים המוכרים בשם קירסירים ומספר יחידות נוספות. אחת התוצאות המפתיעות של משפט צרמלו הוא שישנם משחקים שבהם ניתן להראות שאחד השחקנים יכול לכפות ניצחון, גם מבלי למצוא בצורה מפורשת את האסטרטגיה שלו.
האסטרטגיה גם כן עברה שינוי עצום. האסטרטגיה העיקרית נשארה כמעט ללא שינוי מהמאה הקודמת, כלומר, לנסות ולכבוש את מבצרי האויב ואת עריו המרכזיות אחרי קרב הכרעה. במקום קרב הכרעה בודד, בדרך כלל ניסו להתיש את האויב בסדרת קרבות על מנת לגרום לכניעתו. ריבוי התותחים הביא לשינויים בטקטיקה - לא עוד שורות של חי"ר היורות זו על זו שעות על גבי שעות בלי להשיג הכרעה, אלא שימוש בתותחים לצורך ריכוך האויב. התקפות החי"ר הפכו מאורגנות יותר ובדרך כלל החלטיות מאוד. הצבא הממוצע הגיע לממדים של 100,000 איש בשדה הקרב ובדרך כלל היה בעל 400-500 תותחים. גם הפרשים השתמשו בנשק חם ובדרך כלל ירו מטחי אש מאקדחים לפני הסתערות. הפרשים החלו למלא תפקיד משני ונועדו לשבור את האויב המותש מירי החיילים הרגלים והתותחים, מרדף אחרי אויב מובס, אבטחת אגפים וסיור. לחיל רגלים היה בדרך כלל תפקיד מסייע בלבד ורובם היו בעלי חימוש קל אם כי מדינות מסוימות שמרו על חיל הרגלים הכבד.
הרתעה מזערית/ מוגבלת: הפעלת כוח ההרתעה רק כדי להגן על על אזרחי המדינה והטריטוריה שלה בלבד. הרתעה ישירה: מניעת פגיעה של היריב במרתיע, או מניעת שינויו של סטטוס קוו בין המרתיע למורתע. פגיעה בעורקים ראשיים כמעט בלתי אפשרית כי כולם עוברים בחלקים הפנימיים של הגפיים. חוקרים אחרים מדגישים כי נמצא מתאם בין יכולתה של חברה לעמוד לאחר משבר לרצונה לפתור את הבעיה באופן אמיתי וחסר פשרות. במקרים אחרים אלו ארגונים אנרכיסטיים הפועלים לקידום אידאולוגיות ו/או עובדים לשעבר המעוניינים לנקום בארגון. מהסיבה הזאת עדיין לא נמצא אסטרטגיית ניצחון לשחמט, הקס, גו ולרבים אחרים. למשחק זה ידועה אסטרטגיית ניצחון (ראו להלן). אלמנט מרכזי של אסטרטגיית ההרתעה הוא שהאיום צריך להיתפס כאיום אמין בעיני הצד המאוים. כיוון שיעד ההרתעה הוא להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות של הצד המאוים, על המאיים לדעת אילו אינטרסים חשובים לצד המאוים. בהתאם לכך, גורל המשחק למעשה נקבע רק לפי ההחלטות של השחקנים ולפי החשיבה שלהם. ההרתעה יוצרת הלך-רוח בדבר קיומו של איום אמין, שאין פעולת נגד סבירה נגדו, לדעת מקבלי ההחלטות של האויב.